לירז, נאבקת בכתיבה שלושים שנה, טובה בדיבורים להם אין תיעוד, ובכל זאת כותבת את עצמה לדעת. קטעים, שברי מילים ומשפטים. רק אל תצטטו כסלוגן, אל תשבצו במשפט כמו: "קראתי פעם בספר של לירז שהיא אומרת כתיבה היא כמו….", תקראו עם הקונטקסט, עם הכאב, תחוו, תרקדו עם המילים, ואולי בסוף תאהבו.
תגובות אחרונות
yotamn hacohen על גם את זה לעומת זה עשה האל… yotamn hacohen על המחנה הסולידרי golanshahar על המחנה הסולידרי יותם על מחשבות על צוקים איתנים רון על מחשבות על צוקים איתנים
